רעיונות לפרשת כי-תבוא לע"נ של יהונתן יעקב הי"ד
פרשת כי תבוא – ערך השמחה
פרשת כי תבוא ידועה כפרשת התוכחות, בה מפרט משה רבנו הברכות המובטחות ומנגד את הקללות, העתידות לבוא על ישראל כתוצאה מהתנהגות מוסרית קלוקלת ועזיבת דרך ה'. אולם בהמשך הפרשה, עומדת התורה באופן שונה במקצת על סיבת בואן של הרעות והייסורים על עם ישראל: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וּרְדָפוּךָ... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל".
לכאורה יש לשאול מדוע אם כן באות הקללות? בתחילה אמרה התורה כי הקללות הינן תוצאה ישירה של עזיבת דרך ה', ואילו בהמשך מדגישה התורה את העדר השמחה במעשינו, כגורם לבואן.
ניתן ליישב סתירה זו בכך שנאמר כי דבר אחד הוא. העדר השמחה וההתלהבות בעבודתנו, הינן שורש הכישלון ועזיבת הדרך.
ערכים של נעימות, שמחה ומורל גבוה, יהיו הכוח הראשוני המניע אותנו במלאכתנו. רק כך נגיע להזדהות ולשייכות אמתית עם פועלנו. אך משאין הדבר כן, נעשות פעולותינו כ"מצוות אנשים מלומדה", והן הופכות להיות נטולות חיים ומשעממות את עושיהן, עד שלבסוף עתידים אנו אף למאוס בדרכנו ולעזבה.
אם כן, חסרון השמחה הוא הגורם היסודי לעזיבתם של עם ישראל את דרך ה', אשר כתוצאה מכך באות הקללות המפורטות בפרשתנו.
(הרב אביחי רונצקי - ברעיונות לפרשת הזבוע המופצים במייל)
פרשת כי תבוא ידועה כפרשת התוכחות, בה מפרט משה רבנו הברכות המובטחות ומנגד את הקללות, העתידות לבוא על ישראל כתוצאה מהתנהגות מוסרית קלוקלת ועזיבת דרך ה'. אולם בהמשך הפרשה, עומדת התורה באופן שונה במקצת על סיבת בואן של הרעות והייסורים על עם ישראל: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וּרְדָפוּךָ... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל".
לכאורה יש לשאול מדוע אם כן באות הקללות? בתחילה אמרה התורה כי הקללות הינן תוצאה ישירה של עזיבת דרך ה', ואילו בהמשך מדגישה התורה את העדר השמחה במעשינו, כגורם לבואן.
ניתן ליישב סתירה זו בכך שנאמר כי דבר אחד הוא. העדר השמחה וההתלהבות בעבודתנו, הינן שורש הכישלון ועזיבת הדרך.
ערכים של נעימות, שמחה ומורל גבוה, יהיו הכוח הראשוני המניע אותנו במלאכתנו. רק כך נגיע להזדהות ולשייכות אמתית עם פועלנו. אך משאין הדבר כן, נעשות פעולותינו כ"מצוות אנשים מלומדה", והן הופכות להיות נטולות חיים ומשעממות את עושיהן, עד שלבסוף עתידים אנו אף למאוס בדרכנו ולעזבה.
אם כן, חסרון השמחה הוא הגורם היסודי לעזיבתם של עם ישראל את דרך ה', אשר כתוצאה מכך באות הקללות המפורטות בפרשתנו.
(הרב אביחי רונצקי - ברעיונות לפרשת הזבוע המופצים במייל)